עמוד ראשי

מתוך irp

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

הצעת המחקר האידיאלית

אתר זה הוא אתר בהקמה. מטרותו לספק תמיכה בתהליכי למידה והוראה. אתם מוזמנים לסייע בקידום האתר, איכות הכתיבה והוספת קישורים לאתרים נוספים שיכולים לסייע בתמיכה בכתיבת הצעות מחקר. .


מבוא:

על חשיבותה של עבודת הדוקטורט-

כל האוניברסיטאות המובילות בעולם מייחסות חשיבות גדולה לעבודת הדוקטורט. הציפיות מעבודת הדוקטורט- גבוהות. עבודת דוקטורט מייצגת מחקר מהותי, רציני, גדול. חברי סגל בכיר שבסביבתם מתבצעות עבודות דוקטורט, משוכנעים כי עבודות הדוקטורט תפתורנה בעיות שחיכו לפתרונן. במהלך הכנת עבודת הדוקטורט, עובר התלמיד תהליך של שינוי גדול שבסופו הוא הופך לחוקר מקצועי. המחקר בעבודת הדוקטורט בא להבטיח כי תלמיד המחקר יוכל ליטול על עצמו מאוחר יותר מחוייבויות מחקר עצמאיות וארוכות-טווח. חברי הסגל הבכיר עצמם, נשפטים אקדמית, בין השאר, על פי עבודות הדוקטור של תלמידיהם. עבודת דוקטורט העומדת על רמה גבוהה היא בין הגורמים החשובים ביותר התורמים להצלחתם של לימודים מתקדמים באוניברסיטה מובילה.

מדוע משקפת עבודת הדוקטורט קושי עבור הסטודנט? -

בעבודות הדוקטורט ישנו אתגר מחקרי גדול לתלמיד- אין מרשם פשוט, יש כשרונות שונים, יש סוגים שונים של עבודות ויש גישות שונות למחקר הדוקטורט. עבודת הדוקטורט תישפט ע"י יועצים-וועדה-שופטים, והדבר מייצר חרדה, שכן- מנגנון הערכת העבודה הוא ייחודי. בד"כ אין חוזה ברור המסדיר זאת. אמנם, אמת המידה להערכת עבודת הדוקטורט גבוהה אך -במקביל- איננה ברורה.

סוגי עבודות דוקטור-

-יש הפותחות צוהר לשטחים חדשים

-אחרות מספקות מסגרות מאחדות

-פותרות בעיות שחיכו לפתרון זמן רב

-מבררות ומעמיקות בשטח נבחר

-סותרות ידע קיים

-מאששות תיאוריות

-מייצרות מערכת שאפתנית

-מספקות נתונים אמפיריים

-מפתחות מתודולוגיה חדשה

-מפתחות כלי חדש למחקר

-מייצרות תוצאה שלילית

מילים כלליות על הצעת המחקר-

באוניברסיטה העברית, וגם מחוץ לאוניברסיטה, אינך מצופה להגיש הצעת מחקר אידיאליות. הצעות אלו מתקיימות רק בעולם האידיאות. בעולם שלנו ניתן רק לשאוף להצעת מחקר טובה, רצוי טובה מאוד אבל בדרך כלל לא מושלמת. גם אם ניתן לכתוב או לחבר הצעת מחקר מושלמת, סביר שזה לא כדאי שכן המשאבים שנדרשים להשגת השלמות במשימה אחת באים על חשבון ההשקעה במשימות אחרות. בנוסף הצעת המחקר היא "רק" הצעת המחקר ולא המחקר עצמו. למחקר חיים משלו ותכנון המחקר אינו צריך לנסות ולהתעלם מהמציאות המלמדת אותנו שכאשר אנו מצבעים את המחקר ישנם שינויים תכופים בתוכנית ואפילו במטרות. לכן תמיד נשאלת השאלה, כמה זמן (של קריאה, ניסוח, ועריכה) יש להשקיע בהצעת מחקר? תשובה אחת היא שהזמן הנדרש הוא תמיד יחסי למטרה ולעניין שיש לך בהשגת מטרה זו. כלומר, כמו האם מדובר בתזה לתואר שני או שלישי? מה מצבך הכלכלי והמשפחתי. בקצרה התשובה הזאת מצביע על העניין, סוג המחקר והמשאבים העומדים לרשותך. תשובה שנייה לשאלת חלוקת המשאבים עוסקת בשאלת אי-הודאות ומספר השלבים הכרוכים במחקר. ככל שהמחקר מורכב משלבים רבים יותר, וככל שתכנון המחקר עשוי להשתנות כתוצאה מביצוע השלבים הראשונים כך היכולת לתכנן את המחקר באופן שיאשר ביצוע התוכנית הראשונית מוגבלת יותר. במצבים מעין אלה אפשר וניתן לכתוב הצעת מחקר כללית יותר ופחות פרטנית. תשובה שלישית לשאלת המאמץ והזמן שיש להשקיע בתכנון המחקר תבחין בין דיסציפלינות שבהם התהליך המחקרי הוא עיוני ורפלקסיבי לבין דיסציפלינות שבהם התהליך המחקרי זהה לביצוע של פרוצדורה מחקרית מסוימת – לדוגמא ניסוי או רגרסיה של נתונים. במקרה הראשון הצעת המחקר תהייה כוללנית ופחות מפורטת מהמקרה שני וגם הקשר בין תוצאות המחקר וביצועו לבין הכוונות המקוריות פחות הדוק מאשר במקרה השני.



מדוע לכתוב הצעת מחקר?

הצעת המחקר היא כלי לבחינת היכולת שלך לתכנן מחקר באופן בהיר. היא מאפשרת לחוקר לתכנן את העבודה באופן יעיל ולבחון בצורה מסודרת את ההיגיון המחקרי (כולל בקיאות בתיאוריה/ספרות, המתודולוגיה והנגישות של הנתונים האמפיריים). בעת ובעונה אחת, הצעת המחקר אינה רק כלי לבחינה עצמית. היא גם כלי למי שמעריך את המחקר (מרצה, ועדת דוקטורט, עמיתים ששופטים הצעות למענקי מחקר) כדי לבחון את ההיגיון המחקרי ולאפשר משוב למעריכים על איכות ההצעה לפני ביצועו.


מתי לכתוב הצעת מחקר ?

לכאורה התשובה ברורה, כיוון שהצעת המחקר היא כלי לתכנון מושכל של המחקר הדעת נותנת שיש לכתוב אותה לפני ביצוע המחקר. הדברים בכל אופן מורכבים יותר. בהרבה מקרים קל יהיה לכתוב את הצעת המחקר לאחר שחלק משמעותי של המחקר (או הקריאה) נעשה כבר. לדוגמא, הצעת מחקר שנכתבת על בסיס עבודה סמינריונית שכבר עשית תהיה קרוב לוודאי קלה יותר לכתיבה ושיטתית יותר מאשר אילולא לא היית מפתח התמחות בנושא דרך כתיבה של עבודה סמינריונית.

דוגמא משמעותית למורכבות העניין היא ההמלצה הרווחת כיום לחוקרים המתחרים על מענקי מחקר, להגיש בקשה על נושא שאינו חדש לחלוטין להם ורק לאחר שנעשה מחקר מקדים או אפילו מאמר ראשון והתחלתי בנושא.

מאידך רצוי לא להשתהות בקריאה, הרהורים ומחקרי-קדם ממושכים בלי לכתוב הצעה. לכן תמיד שאל את עצמך? האם התחמקות או דחיית כתיבת הצעת מחקר מבטאת קשיים אובייקטיביים ? או אולי היא מבטאת פחד מלסיים או להיות נתון תחת ביקורת של מי שיקרא את ההצעה (כולל הכותב!). האם השתהות בכתיבת ההצעה באמת תוביל לשיפור המחקר או שמא היא מבטאת חוסר ביטחון, עצלנות או בעיה מבנית בהגיון המחקר?

מיקוד בעיתי וארגון פנימי הוא אחד הבעיות הרווחות בהכנת הצעת המחקר. התמונה למטה מציגה שתי אסטרטגיות שיכולות לסייע בארגון ההגיון הפנימי של המחקר. לפי האסטרטגיה האחת נקודת ההתחלה היא של בניית ההצעה משאלת המחקר לטיעון. האסטרטגיה השניה היא מהטיעון לשאלת המחקר (כלומר מהסוף להתחלה). אתה מוזמן לבחון את רעיונותיך אל מול שני הגיונות אלו כפי שמופיעים בתמונה.

טיפים נוספים להתמודדות עם כתיבת הצעת המחקר:

התמודדות עם מחסומי כתיבה: טיפ שקיבלתי מהמנחה שלי לתזה: "כתוב גם מתוך בורות". רובנו חשים מחסומי כתיבה הנובעים לעתים מתחושת חוסר בטחון בנוגע לידיעותינו בסוגיה הספציפית עמה אנו מתמודדים. לעתים כדאי להתחיל לכתוב גם כאשר הידיעה היא חלקית בלבד, ולאחר מכאן ובמהלך קריאה נוספת, ניתן לחזור, לעבד, לשנות ואם צריך אפילו למחוק ולהתקדם הלאה.

היכן לקרוא והיכן לכתוב? מוצע לזהות את ההתאמה האופטימאלית והאישית לכל חוקר, בין המקום והמצב הנוחים ביותר לעבודה, לבין סוג הפעילות (קריאה/ כתיבה/ עבודה טכנית/ סידור הערות שוליים ועוד). עבורי למשל, נוח לקרוא בבית, לכתוב בספרייה או בבתי קפה ולסדר הערות שוליים או לערוך את הטקסט במקום אחר לגמרי. לעתים יש לגייס תשומת לב מיוחדת ומודעות גבוהה, כדי לזהות את ההתאמה האופטימאלית בין המקום או המצב, לבין אופי הפעילות. התאמה שכזאת יכולה לייעל את העבודה לאין ערוך.

טיפים כלליים לכתיבה:

-צור מראש מבנה Structure לעבודה שלך

-דע את שברצונך לומר בטרם תנסה לכתוב זאת

-כל משפט יכלול רעיון אחד בלבד

-כל משפט ינבע לוגית מהמשפט שקדם לו. טקסט הכתוב היטב קולח כ"שרשרת של רעיונות"

-בעודך כותב, זכור את צרכי הקורא. צור "מפה מילולית" של המסמך כך שהקורא יידע למה לצפות, שלב אחר שלב.






ניתן גם להוריד את התמונה בקובץ power point


.

באילו דיסציפלינות ניתן ורצוי לכתוב הצעת מחקר ?

כיוון שישנה שונות ניכרת בשיטות החקירה ואפילו האפיסטמולוגיה של החקירה בתוך מדעי החברה קיימת מחלוקת על הצורך בה. חוקרים עם גישות פרשניות במחקר וכאלה שעוסקים בעיקר בפילוסופיה פוליטית נוטים – לעיתים - לבטל את הצורך בהצעה. "אצלנו אין שאלות מחקר", או "אצלנו לא כותבים השערות" ניטען תדיר. אני מאמין שבכל מחקר – אפילו פרשני - יש שאלות מחקר והשערות ושניסוחן הברור עשוי לעזור לקידום המחקר. עדיין אינני מאמין בכפיה אלא בשכנוע ולכן מאפשר הגשת הצעות מחקר – ללא השערות או עם שאלת מחקר מאוד כללית.

ההיגיון של הבניית התהליך המחקרי מראש מגיע למדעי החברה מהמדעים הניסויים ומבוסס על רציונל החקירה והניסיון במדעים אלה. כמו כל "יבוא מוסדי" מדיסציפלינה אחרת קיימים מתחים בין הגיונות הצעת המחקר כפי שנוסחו ונבנו במדעים הניסיונים לבין הצרכים והתנאים בדיסציפלינה של מדעי החברה. למרות מתחים אלה והצורך להשקיע בהצעת המחקר – שעשוי לבוא על חשבון ביצועו בפועל - אני מוצא שהצעת המחקר והשיטה של "ביקורת עמיתים" משפרת את תהליך התכנון של מחקרים.


.

מבנה ההצעה

בחלק מהמקרים תתבקש להגיש הצעת מחקר בהתאם למבנה מוכתב ונוקשה מראש המפרט את הנושאים שעליהם אתה מתבקש (לדוגמא, מטרות, תיאוריה, מתודה וכו') בחלק אחר מבנה ההצעה נתון לשיקול דעתך ולשיקול הדעת של המנחה. בכל מקרה אין מבנה אחד שהוא בבחינת ראה וקדש אלא ישנם מספר סגנונות כתיבה של הצעת מחקר התלויים בדיסציפלינה ובגישה התיאורטית והמתודולוגית של החוקרים. להלן מספר הצעות למבנה הצעת המחקר כפי שהן מקובלות בגישות איכותניות, פרשניות, וכמותניות




מבנה הצעת מחקר בגישות מחקר שונות

הצעת מחקר איכותנית

הצעת מחקר פרשנית

הצעת מחקר כמותנית

מבוא
מטרת המחקר
תרומת המחקר
בעיית המחקר
שאלות המחקר
מסגרת תיאורטית
השערות
מתודה
ביבליוגרפיה
מבוא
תרומת המחקר
שאלות המחקר
סקירת ספרות
ביבליוגרפיה
מבוא
מטרת המחקר
שאלות המחקר
סקירת ספרות
השערות
שיטת המחקר
ביבליוגרפיה




 
א. המבוא

כמו כל או רוב הדברים שבעולם, גם הצעת המחקר זקוקה למבוא. המבוא הוא ההזדמנות הראשונה של הקורא להכיר אותך. רושם ראשון קובע ! באהבה, ידידות וכן גם בכתיבה מחקרית. קוראים רבים יעצבו את דעתם על הצעת המחקר כבר בקריאת השורות והפסקאות הראשונות. אם אלו לא יהיו כתובים היטב, הם עשויים לעצב רושם שלילי שיהיה קשה לשנות אותו ואף לזנוח את קריאת ההצעה בכלל. המבוא צריך, בדרך כלל, לכלול את הרעיון המרכזי: מה אתה רוצה לחקור ? תאר את הנושא שלך ואת מטרת המחקר במשפט ברור אחד. והמשך בפיסוקה או שניים (קצרות !) אשר מרחיבות את הרעיון המרכזי שהוצג בפתיחה. בפסקאות המרחיבות התייחס לתכונות הבסיסיות של הרעיון: מהות, מקום, מושגים מרכזיים ותקופה.


ב. תרומת המחקר

מדוע חשוב לחקור וללמוד את נושא המחקר ? הסבר במבוא גם עם נדרשת התייחסות מיוחדת בהמשך לעניין זה. כתוב בקצרה ובתלות בדיסציפלינה שלך ובקהל הקוראים אל תהסס להתייחס להיבטים הנורמטיביים/ערכיים של בחירת נושא המחקר. באותה נשימה דאג לקשור את חשיבות הנושא לשאלות המעסיקות את תחום המחקר/דיסציפלינה שלך.


ג. בעיית המחקר ואו הפרדוקס המניע את המחקר

בעיית המחקר היא הדלק שמניע את המחקר. היא הכאב, הדילמה או הפרדוקס שמעצב את מטרת המחקר ונשוא תרומת המחקר. אנו מבחינים בדרך כלל בין בעיית מחקר תיאורטית ובין בעיית מדיניות או בעיה פוליטית. לדוגמא, קונפליקט אתני הוא בעיית מדיניות או בעיה פוליטית וחברתית, כיצד מתמודדת ( או לא מתמודדת) התיאוריה של לאומיות עם קיומן ושגשוגן של קבוצות אתניות היא בעיה תיאורטית.

פרדוקס פוליטי או תיאורטי הוא דרך נוספת להציג את בעיית המחקר ולבנות שלד מרכזי וחוט מקשר בין התרומה המחקרית, מטרת המחקר ושאלת המחקר. פרדוקס הוא תצפית שאינה עולה בקנה אחד עם הציפיות האמפיריות או התיאורטיות של המחקר. ככזה הוא מעניין, מרתק ומאתגר הן את הקורא והן את המאמץ המחקרי. האם ניתן לזהות פרדוקס במחקר שלך ?


ד. שאלת המחקר

בדוק את עצמך: האם שאלת המחקר:


1. מוצגת בצורה בהירה וחד-משמעית? (עבורי / עבור קהל היעד)

2. חשובה, בעלת ערך מעשי ו/או תיאורטי

3. מוגדרת במידה מספקת שתאפשר מחקר?

4. מציגה יחסים בין משתנים (במחקר כמותי)?

5. בעלת רציונל תיאורטי? (לפחות אחת מהשאלות צריכה להיות בעלת רציונל תיאורטי)

6. כוללת את שמות המקרים הנחקרים? מציינת את תקופת המחקר ?

7. השאלה מוגדרת במידה מספקת שתאפשר מחקר (לא רחבה מידי ולא צרה מידי)

8. השאלה מציגה יחסים בין משתנים (במחקר כמותי).

9. אין חפיפה או חזרה על שאלות המחקר

10. יש הלימה בין מטרת המחקר, שאלת המחקר והטיעון המרכזי

11. איזה סוג של נתונים מצריכה התשובה לשאלה?

12. האם תהייה לי נגישות לנתונים? ומה אם לא?

13. האם ניתן לענות על השאלה בכמות המשאבים העומדת לרשותך?


מצגת על שאלת המחקר, דוד לוי-פאור





ה. סקירת ספרות ו/או מסגרת תיאורטית

 

סקירת הספרות מייצגת את אחד האתגרים הגדולים ביותר של הצעת המחקר, במדעים העיוניים והניסויים, כאחד. סקירת הספרות מספקת לקורא מסגרת קונספטואלית באמצעותה ניתן להבין טוב יותר את שאלת המחקר ואת המתודולוגיה. כמו כן, ממחישה סקירת הספרות לקורא המומחה כי תלמיד-המחקר מכיר את מגוון הספרות המתייחסת לשאלת המחקר, לכל אורכה .

חשוב מאוד כי תלמיד המחקר יציג סקירה אינטגרטיבית של שטח המחקר בו בחר באופן כזה, שימחיש כי הוא מכיר היטב את רוב התיאוריות-המודלים-המחקרים-והמתודולוגיות הרלבנטיות והחשובות.

לדוגמא, אם נושא המחקר הוא: "ההיסטוריה של מחלות הנפש בנטאל (דרום אפריקה) בתקופה עד 1945 ", כי אז:

סקירת ספרות לא-מוצלחת תהיה כזו:

Foucault's works looked at mental illness, asylums, and the archaeology of knowledge. Roy Porter’s and Edward Shorter's histories of psychiatry and psychology show that definitions of mental illness have differed across time and place. Ernst and Swartz record that under colonialism, science and medicine contributed to racial, class, and sexual discrimination. Feminist writers Chesler and Showalter who have written on psychiatry will be important for this study. Post-structuralist and post-modernist approaches to the construction and representation of identities will be used. Post-colonialism's concern with the 'subaltern' and the suppression of 'subaltern voices' will be significant.


סקירת ספרות מוצלחת תהיה כזו:

This study will draw on diverse approaches to the history of psychiatry, and to the origins of segregation in southern Africa. Histories of psychiatry and psychology have shown that, although having a probable partial biochemical basis, the criteria for the definition of mental illness have differed across time and place. The history of science and medicine in both Europe and in the colonial order provide a means for exploring the role of biomedicine (including psychiatry) in contributing to racial, class, and sexual discrimination. Feminist analyses of the centrality of gender, and critiques of psychiatry and psychology, will be a key axis around which this study is formed. For example, while men of all races formed the majority of inmates at the Natal Government Asylum in nineteenth century Natal, women were deemed to be particularly prone to particular forms of mental illness.

Post-structuralist and post-modernist approaches to the construction and representation of identities, and to the articulation of power, will provide a means of deconstructing the 'texts' and discourses which are an important part of this study. In particular, the works of Michel Foucault on mental illness, asylums, and the archaeology of knowledge will be considered. I recognise, however, that the application of Foucault's ideas in the African context is problematic. Post- colonialism's concern with the 'subaltern' and the suppression of 'subaltern voices' will be reflected in attempts to 'hear the voices' of the institutionalised.


בחלק מהמקרים יש להבחין בין סקירת ספרות לבין המסגרת התיאורטית. בעוד שסקירת הספרות סוקרת את הכתיבה המחקרית העיקרית על נושא המחקר המסגרת התיאורטית מציגה באופן פורמאלי את התיאוריות/המודלים/ההיפותזות השונות למתן תשובה לשאלת המחקר.

בחלק זה של העבודה יש לעגן את נושא המחקר בספרות של תחום המחקר, רצוי באופן ביקורתי. הסבר מה אנו יודעים על הנושא וכיצד העבודה שלך תוסיף על מה שאנו יודעים או שתשנה את התפיסות או הידע שלנו בנושא. השתמש בהפניות על מנת להפגין את הידע הרחב שלך בנושא. במקרה הצורך הדגש את הצירופים הייחודיים של הספרות שעליהם אתה מסתמך.

סיים את ההערכה הביקורתית שלך ודווח מה נכתב ומה לא נכתב בספרות על הנושא בהצהרה על התחום (שטח המחיה שלך). יש לך בעיקרון שתי אפשרויות. ראשית להסכים עם מה שכבר נכתב אבל להרחיב את הידע בעניין באופן כלשהו (דרך הצגת מקרים שלא נבחנו או בחינה של התזה או הידע בתחום בתנאים שלא נבדקו קודם לכן ואשר הם מאתגרים מספיק כדי לעשות מחקר על הנושא. שנית, באפשרותך להתווכח עם טענה או תפיסה מרכזית בתחום ולפתח גישה חלופית בתקווה שגישה חלופית זו תבטא בשיפור הידע התיאורטי, או המתודולוגי או האמפירי בנושא.

בחן את עצמך: 1. הסקירה מקיפה את התחום הנבדק במחקר 2. הסקירה מעודכנת ומלאה 3. הסקירה רלוונטית למחקר 4. הסקירה ביקורתית 5. הסקירה מעובדת היטב ומוצגת באופן לוגי 6. הסקירה מבוססת על מקורות ראשוניים (ולא על סיכומי אחרים) 7. הסקירה תומכת בצורך לחקור את בעיית המחקר. 8. הסקירה בנויה באופן שמוביל לדיון עניני בפרקים הבאים אחריה.


המסגרת התיאורטית להבדיל מהסקירה הספרותית גרידא, המסגרת התיאורטית מציגה את התיאוריות שייבדקו במחקר. לתיאוריות הללו יהיה שם מקובל בספרות והם יעצבו את כייון החקירה. מתיאוריות אלו יגזרו ההשערות שהן התשובות לשאלת המחקר.



ו. השערות

ההשערה האידיאלית

השערות המחקר יתיחסו לשאלת המחקר. לכל שאלת מחקר שלה רציונל תיאורטי יהיו לפחות שתי השערות בתקווה שבמהלך המחקר אחת או יותר מהשערות אלו תופרך ולפחות אחת תאושש. בחן את ההשערות שהצעת:


1. ההשערות נובעות מרציונל תיאורטי מבוסס או/ו למעשה מהתיאוריות שהוצגו בהמסגרת התיאורטית

2. ההשערות ניתנות למבחן אמפירי

3. המשתנים המופעים בהשערות הוגדרו אופרטיבית

4. ההשערות מנוסחות בצורה בהירה

5. יש התאמה בין ההסבר המוצג בהשערה לרמת הניתוח במחקר


מצגת ההשערה האידאילית, דוד לוי-פאור


ז. תרומת המחקר

ציין את תרומת המחקר, לפחות אחת מאלה:

1. המחקר תורם להעמקת הידע הקיים בתחום;

2. המחקר מבהיר סוגיות שהיו מעורפלות קודם לכן

3. המחקר רומז על כיווני חקירה חדשים

4. המחקר מעניין, מציג נקודת מבט חדשה לגביי בעיה שנחקרה רבות

5. המחקר מציע להסבר התופעה מסגרת תיאורטית פשוטה יותר, מאשר מסגרת ההתייחסות המקובלת בתחום.


ח. מערך מחקר / מתודה

מטרות החלק המתודולוגי של הצעת המחקר היא להציג בשקיפות ובבהירות את ההיגיון המחקרי של המחקר ובכלל זה שקיפות של תהליך ההסקה (inference), ושל איסוף, עיבוד וניתוח הנתונים ושל העלות והתועלת של המחקר.

החלק המתודולוגי של הצעת המחקר הוא החלק לפני האחרון של ההצעה (כלומר לפני הביבליוגרפיה). חלק זה יכול/צריך לכלול דיון במרכיבים הבאים: הפילוסופיה המדעית, הלוגיקה של אישוש והפרכת הטענות, כלי/י המחקר, הגדרת משתני מפתח, הנתונים, בחירת המקרים, ותוכנית העבודה. סוגי מחקר שונים יינתן דגש שונה לכל אחד ממרכיבים אלו. טבלה 1 מציגה את המרכיבים הללו בהתייחס למחקר איכותני, כמותני, ופרשני. (סוגים אחרים של מחקר שאינם נפוצים במדע המדינה ומדיניות ציבורית אינם נידונים כאן ובכלל זה המחקר הפורמאלי, סימולציות ומחקר ניסויי). לעיתים יוסף כאן החלק האתי של המחקר (כלומר דיווח ודיון בשאלות אתיות העולות משיטת המחקר / או אפילו ממטרות המחקר)


מרכיבי החלק המתודולוגי בהצעת המחקר דון בנושאים הבאים ככל שהם רלוונטיים למתודה שבה אתה משתמש:

ראשית, פילוסופיה או שיטת המחקר. שנית, הלוגיקה מחקרית (פעולת האישוש וההפרכה). שלישית, טכניקה מחקרית וכלי מחקר. רביעית,הגדרת משתני מפתח ומדידתם, חמישית, נתונים: איסוף, עיבוד, ניתוח מגבלות, שישית, בחירת המחקרים, שביעית, תוכנית עבודה ראשונית. להלן מספר נושאים שבהם ניתן לדון בחלק המתודולוגי:


1. שיטת המחקר:


איזה סוג של מטרה מחקר מצפה המחקר להשיג  ? (בהתייחס למטרת המחקר: פיתוח תיאוריה, אישוש, הפרכה)

איכותני, השוואתי, כמותני, פורמאלי, ניסויי, פרשני. איזו שיטה ומדוע? מה מגבלותיה ומה יתרונותיה בהקשר של הצעת המחקר ?



2. שיטת מתן התשובות לשאלות

לעיתים נוח לציין בחלק המתודולוגי את שיטת חיפוש התשובות לכל אחת משאלות המחקר. לדוגמא:

2.1 שאלה מספר 1 עוסקת בנושא זה וזה ... נגזרו ממנה שתיים או שלוש השערות הבאות. כדי לאושש או להפריך את ההשערות הללו אעשה את הדברים הבאים:...... ההשערות לשאלה זו יופרכו במקרים הבאים..... ויאוששו במקרים הבאים......

2.2 שאלה מספר 2. עוסקת בנושא זה וזה.... כדי לתת לה תשובה אעשה את הדברים הבאים

2.3 שאלה מספר 3 עוסקת בנושא זה וזה... לא נגזרו ממנה השערות אבל עדיין כדי לתת לה תשובה אעשה את הדברים הבאים...


3. טכניקה מחקרית וכלי מחקר


סעיף זה של עבודת המחקר ידון בטכניקה המחקרית בהתאם לשיטת המחקר לודגמא: תצפית, ניתוח מסמכים וראיונות. ראה קריטריונים והדרכה בנספח.


4. הגדרת מושגי/ משתני המפתח ואופן מדידתם

סעיף זה של החלק המתודולוגי בהצעת המחקר יציע הגדרה נומינלית למושגים המרכזיים שבהם משתמש המחקר ובמקרה של מחקר פוזיטיביסטי הוסף גם הגדרה אופרציונלית של המשתנים הללו ודון בבעיות המדידה שלהם.

הגדרה נומינלית/מושגית היא הגדרה באמצעות מושגים אחרים, מעין תיאור מילולי של המשתנה או המושגים העומדים במרכז המחקר. הגדרה אופרציונלית היא הגדרה המלמדת על אותם ממדים אשר ימדדו ויבדקו במחקר ועל האופן שבו המשתנה יבדק (דהיינו סולמות שונים או משתנה דיכוטומי, רציף, פאזי וכו').


5. הנתונים:

איסוף, עיבוד, ניתוח, בחירת מקרים, מגבלות. כיצד תאסוף את הנתונים ? עד כמה הם נגישים ? מה עלות האיסוף ? כיצד תעבד את הנתונים ? במחשב ? באיזה תוכנה ? עד כמה יש לך נגישות לתוכנה ולנתונים ? מה היא עלות העיבוד של הנתונים?

כיצד תנתח את הנתונים ? מהם הכלים הפרשניים ? החזותיים והמושגיים העומדים לרשותך לצורך הניתוח ?

מדוע בחרת במקרה שבחרת (במדינה, בסקטור, בארגון, בתקופה) ? וכיצד בחירת המקרים משפיע על היכולת לקדם את מטרות המחקר ולבצע אותו במתודה שבחרת ?

מהם המגבלות בהקשר של איסוף, עיבוד וניתוח הנתונים  ? מהם המגבלות של בחירת המקרה כפי שבחרת אותו ?

 

6. הערכת כלי המחקר

להלן הנושאים שבהם יש לדון בדיון בשלושה כלי מחקר: תצפית, מסמכים וראיונות.

הערכת כלי מחקר: תצפית

OBSERVATION • Clarify type: participant or non-participant observer. Clarify position in the group (known, intrusive, unknown, etc) • Clarify Advantages: first hand experience, record information in real time, ability to reveal unusual aspects (the elephants in the room). • Clarify limits: intrusiveness, entry conditions that limit reporting, cooperation of participants is not guaranteed, reliance on personal skills of observation of the researcher

הערכת כלי מחקר: מסמכים





DOCOUMENS • Clarify type: historical, policy, personal diaries, etc. • Clarify Advantages: useful when participants cannot be observed directly; participants can provide historical information, allow researcher ‘control’ over the line of questioning. • Clarify limits: provide ‘indirect’ information filtered thorough the view of the interviewees; provides information in a designated ‘place’ rather than the natural field setting; researcher’s presence may bias responses; people are not equally articulate and perspective

הערכת כלי מחקר: ראיונות




Interviews • Clarify type: face-to-face, telephone, group, one on one, who is the interviewer? What is his/her qualifications. • Clarify Advantages: direct access to the language and words of participants; Can be accessed at at time convenient ot the researcher; unobtrusive source of information; thoughtful data; no-need to transcribe (unlike interviews) • Clarify limits: access (do you have it or not?), full access or not? costs of access, sometimes needs coding or transcribing; accuracy of the documents.


מצ"ב לינק למאמר המוצג כמצגת מפורטת וממצה את הכללים לכתיבת עבודת מחקר:

http://www.docstoc.com/docs/22769404/How-To-Write-A-Research-Proposal

הערכה עצמית

1. הערכה עצמית של איכות הכתיבה

 בדוק את הצעתך וודא שהיא כתובה:

1. בצורה בהירה וקריאה

2. באופן מאורגן היטב ומובנה

3. באופן תמציתי

4. באופן העונה על כללי הכתיבה המדעית. בעניין זה אין צורך לצטט את המובן מאילו ולהרבות במובאות לשם הקישוט (והנפח). ראוי להגביל ציטטות למחקרים או למקורות מידע שעוסקים במישרין בנושא הנידון. מובן מאילן שיש להקפיד על כללי הציטוט. כנ"ל לגבי נספחים. יש להביא רק את אלו שנוגעים במישרין לדיון ולהפנות, בגוף העבודה, את הקורא לקיומם. יש להקפיד על ציון המקורות ללוחות ולטבלאות.

ראוי לוודא קיומה של זיקה הדוקה בין השאלות שמוצגות בראשית העבודה והתיאוריה שמלווה אותן לבין החומר האמפירי שהוא גוף העבודה.


2. הערכה עצמית של איכות הטיעון

בסופו של עניין, לאחר כל כללי האצבע של תכנון המחקר, הנה התורה על רגל אחת:


                                                                קדם טיעון מעניין ובסס אותו באופן סולידי




2. הערכה עצמית של תוכנית המחקר


Evaluate your research



"Ideally, all research projects in the social sciences should satisfy two criteria. First, a research project should pose a question that is "important" in the real world. The topic should be consequential for political, social, or economic life, for understanding something that significantly affects many people's lives, or for understanding and predicting events that might be harmful or beneficial. Second, a research project should make a specific contribution to an identifiable scholarly literature by increasing our collective ability to construct verified scientific explanations of some aspect of the world (king et al., 1994, 15). Making an explicit contribution to the literature can be done in many different ways. We list a few of the possibilities here: 1. Choose a hypothesis seen as important by scholars in the literature but for which no one has completed a systematic study. If we find evidence in favor of or opposed to the favored hypothesis, we will be making a contribution. 2. Choose an accepted hypothesis in the literature that we suspect is false (or one we believe has not been adequately confirmed) and investigate whether it is indeed false or whether some other theory is correct. 3. Attempt to resolve or provide further evidence of one side of a controversy in the literature - perhaps demonstrate that the controversy was unfounded from the start. 4. Design research to illuminate or evaluate unquestioned assumptions in the literature. 5. Argue that an important topic has been overlooked in the literature and then proceed to contribute a systematic study to the area. 6. Show that theories or evidence designed for some purpose in one literature could be applied in another literature to solve an existing but apparently unrelated problem (king et al., 1994, 16-17). Our two criteria for choosing research questions are not necessarily in opposition to one another. In the long run, understanding real-world phenomena is enhanced by the generation and evaluation of explanatory hypotheses through the use of the scientific method. But in the short term, there may be a contradiction between practical usefulness and long-term scientific value. (king et al., 1994, 17)

Source: King, Keohane and Verba, Designing Social Inquiry, Princeton University Press, 1994, pp. 31-33


הערכה חיצונית

להלן מספר דוגמאות לטפסי הערכה המשמשים קרנות מחקר חיצוניות בארץ ובחו"ל.

דוגמא מספר 1, טופס הערכת הצעת מחקר עם הגיון הערכה כמותני. הטופס פותח על ידי הגוף המממן


.

.

אתרים נוספים בנושא של תמיכה מתודולוגית

מרכז תמיכה בשיטות תמיכה איכותניות


סדנת מחקר


.

ביבליוגרפיה

Useful books for proposal writers

For beginners, writing a PhD application proposal:

Proposals That Work: A Guide for Planning Dissertations and Grant Proposals ,2007

For PhD students writing research proposals:

  Writing Successful Science Proposals, 2000

For PhD students writing dissertation proposals:

  How To Prepare A Dissertation Proposal: Suggestions For Students, 2005

העולם של ויקי

טכנולוגיית ויקי פותחת מגוון של אפשרויות לקידום הוראה ומחקר באמצעות שיתוף פעולה. להלן מספר דוגמאות וקישורים שעשויים לסייע בעניין זה:


כלים אישיים